השפעות גופניות על רצפת האגן במהלך ההריון והלידה

 הריון ולידה הם חלק ממעגל החיים, ומהווים אירועים משמעותיים ובעלי עוצמה בחייה של האישה ומשפחתה. עם זאת, בד בבד עם השמחה וההתרגשות שהאישה חווה במהלך ההריון והלידה, עליה להתמודד עם שני אתגרים גופניים לא פשוטים: המאמץ של נשיאת התינוק במשך תשעה חודשים, ומאמץ הלידה והבאת הילד לעולם. 

ההשפעות הגופניות העיקריות של העומס הגופני בהריון ובלידה קיימות באיזור רצפת האגן, והאיברים הפנימיים בהם היא תומכת. התהליך מורכב ממספר גורמים, וקורה לכל  אורך שלבי ההריון והלידה. בזמן ההריון, הרחם המתרחב לוחץ על קרקעית רצפת האגן ודוחס אותה כלפי מטה. כך נוצר שינוי במרכז הכובד של האישה,  שרירי הגב והבטן נחלשים לאורך הזמן, ובעקבותיהם - שרירי רצפת האגן. קבוצת שרירים ייחודית זו נועדה לתמוך במשקל האיברים הפנימיים הנמצאים מעליהם: הרחם ושלפוחית השתן. במקביל, פועל הגוף באופן טבעי לייצור הורמונים מיוחדים במהלך ההריון, שכל מטרתם לרכך ולהגמיש את רקמות החיבור של האגן, ולהרחיב את תעלת הלידה לקראת יציאת התינוק. גם גמישות רקמות החיבור של האגן משפיע בעקיפין על חולשת שרירי רצפת האגן.

בנוסף, בעת הלידה עצמה ומעבר התינוק בתעלת הלידה, יכול להיווצר לחץ ממושך על עצבים, שרירים ורצועות – שיכול לגרום לרפיון וחולשה ברצפת האגן. כאשר רצפת  האגן חלשה ופגיעה,  היא אינה מספקת תמיכה טובה דיה לאיברי האגן: הרחם, שלפוחית השתן והחלחולת.  תוצאה אפשרית היא צניחה של איברים אלו ופגיעה תפקודית שיכולה להתבטא בדליפת שתן ודליפת צואה. הבשורה הטובה – מודעות לבעיה, תרגול יומיומי והכנה טובה ומקצועית ללידה יכולים להפחית באופן משמעותי את הנזקים העלולים להיווצר במהלך ההריון והלידה. בכל בעיה ניתן לפנות לפיזיותרפיסטית המתמחה בשיקום רצפת האגן לבדיקה ראשונית והדרכה לטיפול.

 אז מה ניתן לעשות?

בזמן ההריון כדאי לבצע פעילות גופנית מותאמת להריון  - בדגש על יציבה נכונה, חיזוק שרירי הגב והשרירים המייצבים, תרגול שרירי רצפת האגן ותנועתיות לקראת הלידה. יש ללמוד איך לעבוד נכון עם הגוף - הרמה נכונה של משאות כבדים, וכיווץ הגנתי של רצפת האגן בזמן מאמץ למניעת נזקים וכאבים. בחודש התשיעי - מומלץ מאוד לעשות "עיסוי פרינאום" על מנת להגמיש את הרקמות כהכנה ללידה.

בשלב הראשון של הלידה - יש חשיבות רבה לתנועתיות המעודדת את התינוק לרדת לכיוון תעלת הלידה. חשוב גם לתרגל נשימות  - המרגיעות את היולדת, ומאפשרות לה להתמודד עם הצירים. בהמשך, לקראת שלב הלחיצות, כדאי לבחור תנוחות המתאימות ללידה - כריעה עמוקה או עמידה על שש. תנוחות אלו גורמות לפתיחה טובה של מפרקי האגן, והרפיה מירבית של השרירים בקרקעית האגן. שכיבה על הגב מומלצת פחות, ויתכן כי היא מאטה את מהלך הלידה, וגורמת ללחץ על חוליות הגב ורצפת האגן. אם חייבים לשכב על הגב (כמו לאחר זריקה אפידורלית) - יש להשתדל לשכב יותר על צד הגוף.

בשלב הלחיצות בלידה -   לחיצות חזקות ועצירת הנשימה עלולות לגרום לקרעים ברצפת האגן , והן אינן מומלצות. לחיצות נכונות ייעשו תוך נשיפה ארוכה ואיטית, ובהתאם לתחושה ולצורך של היולדת. מחקרים מראים, כי לחיצות יזומות שלא ע"י היולדת עצמה,  עלולות לגרום לנזק לרצפת האגן ולהארכת שלב הלחיצות. עם  זאת, אשה לאחר אלחוש אפידורלי לא תחוש את הצירים כראוי, ורצוי שתסמוך על המיילדת,  ותיעזר בה לביצוע שלב הלחיצות באופן הנכון.

לאחר הלידה -  שרירי רצפת האגן ושרירי הבטן התחתונה נמצאים במצב רפוי ורגיש. הזמן הדרוש לרקמות אלו כדי ולהתאושש ולחזור למתח תקין הוא כשישה שבועות. זוהי תקופת "משכב הלידה". בתקופה זו חשוב במיוחד להימנע מהרמת משאות כבדים (מעל 5 ק"ג), וכן ממאמץ הפועל על שרירי הבטן באופן ישיר:  תרגילי בטן למיניהם, ריצה, עבודות בית וכיו"ב. גם לאחר תקופה זו, חשוב לחזור לפעילות בהדרגה, עם תשומת לב מיוחדת לתרגול וחיזוק של רצפת האגן.

מומלץ לכל יולדת להגיע לבדיקה אצל פיזיותרפיסטית כארבעה חודשים אחרי הלידה, על מנת לבדוק את מצב רצפת האגן ושרירי היציבה, ולהתאים תוכנית טיפולית אישית בעת הצורך.

לידה קלה ונעימה!

ניתן להגיע לטיפולי פיזיותרפיה פרטיים לשיקום רצפת האגן
וטיפול בבעיות יציבה לנשים בכל הגילאים, בהריון ולאחר לידה. 
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר ב Miriavikar@gmail.com