מירי רווה- פיזיותרפיה לרצפת האגן

הכי קל להתחיל בשלילי: להגיד כמה זה גרוע כשלא מפעילים את הגוף באופן שגרתי, לתאר מה יכול לקרות חס וחלילה... אבל אני דווקא רוצה להתמקד בחיובי- במה שהתנועה גורמת לגוף שלנו. ומכלל הן אתה שומע לאו. אדם שמפעיל את גופו באופן טבעי בעשיית מלאכות פיזיות שונות (כמו חרישה, זריעה, קצירה, רכיבה על בעלי חיים, ריצה, שאיבת מים מן הבאר, מסיק וגדיד...) גורם לכך שכל המפרקים בגופו ישמרו על הטווח המלא שלהם, הם ינועו בקלות וללא כאב, ויהיו 'משומנים'. השרירים יהיו חזקים וגמישים ויוכלו לעמוד בכל מטלה. הלב יהיה חזק ויעמוד בקלות בכל עומס הנדרש ממנו, כמו גם הריאות ומערכת הנשימה בכלל.  כתוצאה מבריאותם של השרירים, המפרקים והלב, גם שאר האיברים הפנימיים יהנו מבריאות טובה כיון שיזכו לאספקת דם סדירה ותקינה. יתרה מזאת, ניתן לומר שתנועה יוצרת זרימה ופותחת חסימות בגוף, וכך יש לגוף את היכולת הקבועה לרפא את עצמו. היום, כשרובנו לא עוסקים במלאכות קשות מדי:  המים באים מהברז , הלחם והפירות מהסופר והדרך להגיע ממקום למקום היא בעיקר במכונית, נוצרת בעיה. התנועה לא באה לנו באופן טבעי. חוסר בתנועה יוצר קפאון, וקפאון יכול לגרו...

 הריון ולידה הם חלק ממעגל החיים, ומהווים אירועים משמעותיים ובעלי עוצמה בחייה של האישה ומשפחתה. עם זאת, בד בבד עם השמחה וההתרגשות שהאישה חווה במהלך ההריון והלידה, עליה להתמודד עם שני אתגרים גופניים לא פשוטים: המאמץ של נשיאת התינוק במשך תשעה חודשים, ומאמץ הלידה והבאת הילד לעולם.  ההשפעות הגופניות העיקריות של העומס הגופני בהריון ובלידה קיימות באיזור רצפת האגן, והאיברים הפנימיים בהם היא תומכת. התהליך מורכב ממספר גורמים, וקורה לכל  אורך שלבי ההריון והלידה. בזמן ההריון, הרחם המתרחב לוחץ על קרקעית רצפת האגן ודוחס אותה כלפי מטה. כך נוצר שינוי במרכז הכובד של האישה,  שרירי הגב והבטן נחלשים לאורך הזמן, ובעקבותיהם - שרירי רצפת האגן. קבוצת שרירים ייחודית זו נועדה לתמוך במשקל האיברים הפנימיים הנמצאים מעליהם: הרחם ושלפוחית השתן. במקביל, פועל הגוף באופן טבעי לייצור הורמונים מיוחדים במהלך ההריון, שכל מטרתם לרכך ולהגמיש את רקמות החיבור של האגן, ולהרחיב את תעלת הלידה לקראת יציאת התינוק. גם גמישות רקמות החיבור של האגן משפיע בעקיפין על חולשת שרירי רצפת האגן. בנוסף, בעת הלידה עצמה ומעבר...